תכל'ס

רב המכר. איך להיות הגרסה הכי טובה של עצמך' נכתב מתוך אמונה וידיעה שכל אחד יכול לאהוב את עצמו, להוציא מעצמו יותר, להגשים את עצמו ולחיות חיים משמעותיים. הוא גם נכתב מתוך ידיעה שכולנו יודעים הכל, אבל למרות שכולנו יודעים הכל אנחנו לא מצליחים להיות הכול. פעם האמינו שידע זה כוח, היום, כשהכוח נמצא תחת כל עץ רענן, ברור שידע הוא כוח רק כשמצליחים להפוך אותו לדרך חיים.

זה בדיוק מה שקורה בתכל'ס פרט לקריאה סוחפת בספר, ורצון אז שמתעורר להתנסות בכלים שמופיעם בו בסוף כל פרק יש תכל'סון שיאפשר לכם להטמיע את הידע ולשנות את חייכם.

אושר, לא מה שחשבתי

אושר, לא מה שחשבתי נכתב בעקבות תהליך שעברתי במשך שמונה שנים. שמונה שנים שבהן הבנתי שחיי הם תוצאה של הרגלים, פרשנויות מוטעות ותפיסות שמעולם לא העמדתי במבחן, וכדי לשנות אותם עלי לנסות דרך חדשה. אז יצאתי לבדוק. כמו ילדה מורעבת עברתי מקורס לקורס, מהרצאה להרצאה, ומכל אחד אספתי וניסיתי על עצמי עוד כלי, עוד גישה. גיליתי שהמציאות היא לא גזרת גורל, שעל רוב התוצאות בחיינו אנו יכולים להשפיע באמצעות התודעה, שהיקום הוא מקום ידידותי, והכי חשוב, שבניגוד למה שאנו מאמינים, יש לנו יכולת שינוי מפתיעה.

הספר מאגד רגעים רבים שבהם התקרבתי אל אהובַי ואל עצמי, הצלחתי להשתחרר מאמונות שקבעו את גורלי ויצקתי משמעות חדשה לחיי. אחת מהתפיסות שפגשתי בדרך היתה שאם יש בעולם אדם אחד שהצליח לשנות משהו בחייו, מדובר בפוטנציאל אנושי שטמון בכולם. תחשבו על זה — לא עוד יחידי סגולה שמצליחים במקום שאחרים נכשלים בו, אלא אנשים בעלי יכולת שפשוט עוד לא גילו אותה בתוכם. אני מציעה לכם, ולו רק בזמן קריאת הספר, לאמץ את האמונה הזו.

קשת בשחור לבן

כשהתינוקת שלי חלתה בסרטן וחשבתי שעולמי חרב עלי, חיפשתי משהו שיעודד אותי, ולמרות שהייתי מוקפת באנשי רפואה שדיברו במונחים של פרוגנוזה ודיאגנוזה, חיפשתי עידוד דווקא מהורים שכבר היו שם והצליחו לצאת מזה כשידם על העליונה. כשחיפשתי ספר שייתן לי תקווה, מצאתי רק סיפורי ניצחון של מבוגרים. ברגע של חולשה ותוך כדי ניהול משא ומתן בלתי פוסק עם אלוהים נשבעתי שיבוא יום ואני אהיה האמא הזאת שתתן תקווה לאחרים.

קשת בשחור לבן מאפשר הצצה נדירה לתוך חייה של אם לילדה חולה, ולמרות היותו מרגש ומטלטל הוא כתוב בהומור ומלא באופטימיות.